יום שבת, 20 באוקטובר 2007
יום שלישי, 9 באוקטובר 2007
הגיגים של ילדים 84: בגרות
עוגיה: לחן, יש לי משימה בשבילך!
לחן: מה?
עוגיה: רדי למכולת ותביאי לחם טרי, כדי שנוכל להכין לכן פרוסה.
מיתר: אמא, אני רוצה לרדת!
עוגיה: סליחה, זאת משימה שנתתי ללחן.
לחן (מקניטה): וחוץ מזה את עוד קטנה!
מיתר (מתעצבנת): לא נכון! אני בכיתה א', ואפילו עשיתי כבר מבחן!
יום שבת, 6 באוקטובר 2007
יום חמישי, 4 באוקטובר 2007
אימפרוביזציה היא לא רק אסוציאציה לאינטרפרטאציה
ערן ידידי, המוכר לכם אולי בתור כותב הבלוג של abahilel בתפוז, פותח סדנת אימפרוביזציה. בניגוד לסדנאות וחוגים המתהדרים בשם זה בשוק המסחרי, מדובר הפעם במשהו אחר, באמת. אין זה חוג למשחק, לא מדובר בגרסה בתשלום לאלו שחלמו להשתתף ב"של מי השורה הזו" וההומור כאן הוא כלי, אחד מני רבים, ולאו דווקא המטרה. לא אכביר במילים - אפשר לקרוא על הסדנא כאן: אימפרוביזציה (גוגל, זה בעיקר בשבילך 😉)
מהו בעצם אלתור? אשתמש במונחים בלוגוספריים: "תגובה לקטע" או לכל סיטואציה עשויה להיות מושכלת, יכולה לנבוע מספונטניות וכושר הבעה, אבל גם יכולה להיות אחרת - מפתיעה, בלתי צפויה, מרגשת, משעשעת, והחשוב מכל - ממוקדת למטרה. למה בעצם אנשים מגיבים? האם מדובר בנסיון משיכה אגוצנטרי ("מוזמן לשלי!"), הצורך להביע דעה אישית, הרצון לעודד את הכותב להמשיך ולכתוב, או שזהו טבעו של אדם אקטיביסטי? ואולי שילוב של כולם יחד?
אני מזמין את כל מגיביי ומוקיריי לניסוי קטן: אם החלטת להגיב לפוסט זה, נא לציין במסגרת התגובה את הסיבה שגרמה לך להגיב. בנוסף אפשר להגיב לתגובות עצמן באותו אופן - כלומר עליך לרשום קודם כל למה הגבתם לתגובה. נראה מה ייצא.
"הלאה הגלובליזציה, יחי האימפרוביזציה"
יום שלישי, 2 באוקטובר 2007
הגיגים של ילדים 83: אמא חורגת
אנחנו מחפשים מתנה לעוגיה בחנות של רשת גדולה.
"אבא, בוא תראה את זה, איזו שרשרת יפה, מתאימה לאמא..."
והיא שולפת אותה מהוו, מחזיקה ביד, הפרצוף מתכווץ קצת... ואומרת:
"יוּוּוּ... איזה כבד זה, מתאים יותר לאמא חורגת..."
הירשם ל-
רשומות (Atom)